תוֹכֶן
חלב צהוב זהוב של משפחת רוסולה, שאינו אכיל בגלל המיץ המר. ידוע כ: חלב חלבי זהוב, חלב חלבי זהוב, חרצית לקטריוס.
תיאור השד הצהוב הזהוב
המראה שונה מחלבנים אחרים בצבע. תיאור מפורט של הפטרייה יאפשר לך לא לבלבל אותה עם נציגים אחרים של ממלכת היער.
תיאור הכובע
מכסה הקמור נפתח בהדרגה, שקע נוצר במרכז, והקצוות הכבושים של גופי הפרי הישנים גלי, כפופים כלפי מעלה. העור החלק מט, מבריק בגשם, עם כתמים בולטים ואזורים מעגליים. רוחב הכובע הוא 4-10 ס"מ. הצבע נע בין אוקר, סלמון חיוור או כתום-ורוד לאדמדם.
הבשר הסמיך שביר, חסר ריח, צהוב על החתך בגלל המיץ הלבנבן שנפלט, פלפלי בטעמו, שהופך במהירות לצהוב. צלחות עבות מפוצלות עד הסוף, לבנות בדגימות צעירות, ורודות שמנת אצל ישנות.
תיאור רגליים
הרגל הגלילית נמוכה, עד 8 ס"מ, עם שינויים הקשורים לגיל:
- תחילה עם משטח לבן, לבנבן, ואז עם משטח חלק בצבע כתום-ורדרד;
- מוצק בהתחלה, יוצר בהדרגה ערוץ חלול;
- מעובה למטה.
היכן ואיך צומח השד הצהוב הזהוב
המין נמצא לעיתים קרובות מתחילת הקיץ ועד הסתיו ביערות הנשירים באזור הממוזג של אירואסיה. פטריות יוצרות מיקוריזה עם אלונים, ערמונים, אשור. גופי פירות מסודרים ביחיד או באשכולות.
האם הפטרייה אכילה או לא
הטוחנים הם צהובים זהובים שאינם אכילים בגלל המיץ המריר מאוד. ישנן טענות לפיהן יש להשרות פטריות במשך 5-7 ימים, והחריפות נעלמת מהעיסה.
זוגות והשוני ביניהם
דמיון רב של המינים הבלתי אכילים לחלבני האלון ולקמלינה האמיתית.
ההבדלים העיקריים בין הערמון הזהוב-צהוב מהתאומים שנאספים לעתים קרובות:
- מיץ הקמלינה כתום עז, הופך בהדרגה לירקרק, כמו העיסה החתוכה;
- צלחות מכסה חלב הזעפרן כתומות-אדומות, הופכות לירוקות בלחיצה עליהן;
- הנוזל המופיע על גזרת עץ האלון לבן-מימי, אינו משנה צבע באוויר;
- בשרו של הפודובניק הוא לבנבן, עם ריח עז;
- העור חום, יבש, עם עיגולים לא ברורים.
הפטרייה הצהובה היקרה, הדומה לשמה, צומחת באזורים לחים של יערות אשוחית-ליבנה ואינה נכללת במספר התאומים.
סיכום
ניתן להכניס בטעות גוש צהוב זהוב לסל. סדר את הפטריות בזהירות. מין זה ספוג בנפרד.
